פרשת השבוע 'בהר' מאת ראש ישיבת נחלי נצח הרב שמואל שטרן שליט"א rabbi shmuel shtern shlita:בשבוע זה של ספירת העומר אנו נמצאים בשבוע של מידת הנצח, ועל כן מן הראוי להרחיב מעט בעניין מידת הנצח, מידתו של רבינו הקדוש והנורא.
למידת הנצח יש שתי משמעויות. משמעות אחת היא מלשון נצחון, ומשמעות שניה מלשון נצחיות, ושניהם עולים בקנה אחד, דהיינו שהמנצח הוא הנצחי.
כמובן שהנצחון הנצחי נמדד לאורך זמן ולא בניצחון של הרגע, כי יש לפעמים מי שנראה שהפסיד, והוא בעצם המנצח. לפעמים יש צבאות של עמים ומדינות שמנצחים בקרבות למשך זמן מה, אבל אחר כך מפסידים ונעלמים מן המפה כלעומת שצצו.
נמצא שהנצחון הנצחי הוא לא הנצחון הרגעי, אלא הנצחון המתמיד, ובכך תלויה הנצחיות. ועל זה נאמר "נצח ישראל לא ישקר", זאת אומרת שהנצחון של עם ישראל הוא נצחי, גם אם נראה לפעמים שאנו סחופים ודוויים בין האומות, אך באמת מידת הנצח של עם ישראל היא נצחית, ועם ישראל הוא המנצח
הגדול והאחרון של מלחמת העולם־הזה.
אנו יודעים שאין עם שעבר כל כך הרבה רדיפות והריגות, אינקוויזיציות ושואות כמו עם ישראל, ואף על פי כן עם ישראל חי וקיים. כל אחד מבין ורואה שיש כאן משהו על טבעי, שזה לא שייך על פי טבע שיהיה קיום לעם כזה שבמשך אלפי שנה מנסים להכחידו הל"ת.
וזה עניין מידת הנצח, שמי שקשור לנצח האמיתי, למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, גם הוא זוכה להיות נצחי וקיים לעד, ומי שקשור להבלי העולם הזה החולפים והרגעיים, יבוא זמנו ויחלוף מן העולם, כמו כל העמים שעלו ונעלמו ולא נשאר מהם כלום, אך צל עובר.
בהזדמנות זו, ברצוני לספר סיפור אישי, על אבי מורי ז"ל, שכמעט כל משפחתו נספתה בשואה, ובערוב ימיו היה נזכר בהם, והיה לו צער נורא מזה, והיה משיח לפנינו את צערו, ולא מצאתי במה לנחמו - רק בדבר אחד והוא, שאמרתי לו: 'אבא, אתה ניצחת את המלחמה! והראייה שנולדו לך, ברוך ה', צאצאים, והם ממשיכים הלאה את הדרך שלך ושל אבותיך'.
אינני יודע אם מילים אלו הצליחו לנחמו לגמרי, אבל כמובן שהיתה לו בזה נחמה גדולה, ועל זה נאמר "נצח ישראל לא ישקר". אף על פי שאותם רשעים ימח שמם וזכרם עשו מה שעשו, ושיחקה להם השעה באותו הזמן, אבל הם אינם נצחיים, הם כלו ואבדו ועברו מן העולם, ואילו עם ישראל הוא המנצח הנצחי.
בספר חיי מוהר"ן אות רכ"ט הביא שיר ידידות, וז"ל: "למנצח אשר לנצח ינצח. במזמור שיר בנגינות אנצח: למנצח למדתו נצח. כאשר פיו פצח. האני לא נצחתי, נצחתי ואנצח" עכ"ל. באותה שיחה כתב גם כן, בזו הלשון: "פעם אחת שאלתי אותו מה יהיה מהדיבורים שנדברו וכו', היינו מה שבתחילה שמענו מפיו הקדוש כמה דיבורים שהיה נראה שיאריך ימים וייגמר כחפצו וכו'. ענה ואמר: השמעתם מה שהוא שואל? גם אצלי בעצמי קשה ענין זה. ואף על פי כן אמר: אני לא גמרתי?! כבר גמרתי ואגמור!", עכ"ל.
רבינו הקדוש והנורא אמר "ניצחתי ואנצח, גמרתי ואגמור", ופירוש הדברים לפי האמור לעיל, שהרבי כבר ניצח, כי כל העניין שלו קשור לנצחיות, ולכן גם אם אין רואים זאת בפועל, אבל הנצחיות היא המהות של העניין של רבינו, ולכן אמר "ניצחתי" בלשון עבר, כי הנצחיות מונחת בתוך העניין של הרבי; "ואנצח" – בעתיד, גם אם אין הדבר נראה לעין כרגע.
על פי זה מובן מה שרבי נתן היה מנחם את עצמו במה שרבינו הקדוש אמר: "אונזער גרויסקייט און אונזער שיינקייט וועט מען זעהן ווען משיח וועט קומען" ]'גדולתנו ותפארתנו יוודעו לעין כל כשמשיח יבוא'[.
השבת הזאת היא שבת המיוחדת בעניין מידת הנצח, כי בה אנו
עומדים במידת נצח דנצח של ימי ספירת העומר, ולכן מאירה בשבת זאת מידת הנצחיות, וכל אשר עלינו לעשות הוא להתחבר למידה זו, ולקבל אותה עלינו, ולמאוס בהבלי העולם הזה הרגעיים והחולפים, וכך נזכה גם אנו לחיי נצח ולהתחבר לנצחיות של רבינו הקדוש, הנחל נובע מקור חכמה ושמחה ואמונה.
על שבת מיוחדת זו בחרנו לצטט דיבור נפלא, המובא בספר "כוכבי אור", וזה לשונו: "וכעת הנני להעתיק דבר נפלא מכתב־יד הרב וכו' מורנו רבי נחמן ז"ל אב בית דין קודש דקהילת קודש טשעהרין השייך לענין הנ"ל, וזה לשונו: ענין ספירת העומר בבחינת עיגולים, שכל ספירה וספירה משולבת בחברתה ומסבבת אותה, וחוזרין חלילה.
והנה ידוע ענין העיגולים, שכל העיגולים מסבבין ומעגלין סביב נקודת המרכז, והמרכז שבספירת העומר הוא הספירה נצח שבנצח, שהיא מאירה ביום כ"ה לספירה וכו'. וכשחל יום כ"ה בספירה ביום שבת, אז היא נקודת המרכז לימי הספירה גם לשבתות לפניו שלש שבתות, ולאחריו שלש שבתות. כי כל הספירות, ובתוכם גם הספירה הוד שבהוד, שמאירה ביום הסתלקות רבי שמעון בר יוחאי ז"ל, מסבבין ומעגלין סביב נקודת המרכז של ימי הספירה, שהיא נצח שבנצח אשר היא מדתו של רבינו הקדוש זללה"ה.
ומכל הנ"ל תבין מה שסיים רבינו ז"ל בתחילת הספר 'ועכשיו' וכו', וגם בליקוטי תנינא סימן ע"ד, גם כן סיים 'ועכשיו' וכו', ודי לחכימא", עד כאן לשונו.
למדנו משיחה זו שמידת הנצח היא מידה אמצעית ופנימית, שסביבה סובבים כל המידות, כי היא מקנה לכל המידות את הנצחיות שלהם.
לכן חסיד ברסלב צריך להיות בשמחה גדולה שהוא קשור לרבי כזה שזו המידה שלו, ואנו תפילה ובקשה שנזכה שמידתו של רבינו הקדוש תתגלה כבר בפועל ממש, ונראה את הניצחון של עם ישראל ושל הצדיקים האמיתיים הנצחיים, ואז תתגלה תפארתינו וגדולתינו של כל עם ישראל אנשי הנצח, אמן.
שבת שלום ומבורך!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה