רבינו הקדוש והנורא אומר שצריך לדון כל אדם לכף זכות, והשורש של זה הוא ללא ספק בדברי רבי אליעזר בפרקי אבות, שאומר 'עין־טובה', כי כשיש עין טובה אז דנים לכף זכות. הזוה"ק (שמות דף ו') אומר שלדון לכף חובה זה בא מצד היכלות החובה, השייכים לסטרא אחרא, ולדון לכף זכות זה מצד היכלות הקדושה, ולכן הסנהדרין השתדלו תמיד להפך בזכות הנידון, כי לדון לכף זכות זה מצד הקדושה.
את מעלת העין־טובה אנו רואים בסיפורי מעשיות, במעשה מחכם ותם, שהתם היה מקבל כל אדם בסבר פנים יפות, ולכן תמיד היה בשמחה, כי לא היה מחזיק חשבון עם אף אדם. ואדרבא, היה לוקח כל אדם ברצינות, והיה מסכים לקבל מכל אדם, אבל היה לו תנאי אחד, שהיה אומר לכל אחד: "רק בלי ליצנות", וכשהיו אומרים לו שמתכוונים ברצינות היה מקבל את דבריהם. ולכן היה תמיד בשמחה, כי היתה לו עין־טובה על כל אחד.
ולעומתו החכם, שהיה חכם גדול, אך היה תמיד בעצבות, ולא היה מרוצה ממה שיש, ותמיד מתח ביקורת על כל מעשה ועל כל אדם. הביקורתיות הזו נובעת מן החכמות, שאנו כל הזמן עסוקים ב'לבקר' אחרים, ולראות את החסרונות של אחרים ושל עצמנו, וזה מה שמפיל את האדם לעצבות.
ולכן הבעטליר החירש )במעשה משבעה בעטלירס( היה אומר, שכולם בוכים כל הזמן על החסרונות שלהם, אבל הוא לא רוצה לשמוע מחסרונות, ולו תמיד יש הכל, ולכן יש לו חיים טובים ומאושרים, כי מי שלא שומע חסרונות, ולא מרגיש שחסר לו משהו באופן תמידי, אזי הוא שמח במה שה' נותן לו. וזו נקראת 'עין־טובה', כי כאשר לא מסתכלים על חסרונות ולא מבקרים כל דבר, אז שמחים במה שיש, וכך גם נעשה אהבה ואחוה שלום ורעות בין אחד לשני, כי כל אחד שמח במה שיש לו, ורואה את הטוב והמעלות שבחברו.
באותו המעשה, ביום החמישי, בו הגיע הבעטליר החמישי, הם רצו להגיע לאילן, וכך לשונו: וחקרו לאיזה צד צריכים לילך, לבוא אל אותו האילן, ונפל מחלוקת ביניהם על זה, ולא היה מכריע ביניהם, כי זה אמר שצריכים לילך לצד פלוני למזרח, וזה אמר למערב, וזה אמר לכאן, וזה לכאן וכו'. עד שלא היו יכולים להכריע לאיזה צד צריכים לילך, לבוא אל אותו האילן. ובא חכם אחד, ואמר להם: למה אתם חוקרים באיזה צד לילך אל האילן, חקרו מתחילה מי ומי האנשים שיכולים לבוא אל אותו האילן!, עכ"ל.
מדברים אלו נלמד את שורש המחלוקת והשלום, כי אותם אנשים שחלקו זה על זה, חלקו על הדרך שבה עליהם ללכת, ובא החכם ואמר להם שזה מובן שהדרכים של כל אחד ואחד חלוקות זה מזה, כי לכל אחד יש דרך, ולא כל הדרכים שוות, ובודאי אי אפשר להשוות את כל הדרכים, כי לכל אדם יש דעה אחרת משונה מחברו, וכן טבע המשונה מחברו, וכשם שפרצופיהם שונים - כך דעותיהם שונות, ולכן ודאי לכל יהודי יש דרך שונה, ולכן כאשר מסתכל על הדרכים השונות של בני אדם, יראה גוונים ושינויים לרוב בדרכיהם.
לכן אמר להם החכם: אל תסתכלו על הדרך של כל אחד, אלא
תסתכלו ותבחנו מי הוא כל אחד ואחד, כי אם אותו אדם רוצה טוב, דהיינו שהוא רוצה לעבוד את השם באמת, ומתכוון לשם שמים, רק שלפי הטבע שלו ולפי הדעת שלו הוא חושב שזו הדרך לעבוד אותו, אבל בפנימיותו הוא טוב, אז לא תהיה ביניכם מחלוקת, כי תסתכלו על הטוב שבו, ועל זה אין מה לחלוק, רק שהדרך שלו שונה מהדרך שלכם. אך המטרה היא אחת לכולם - לעבוד את השם, דהיינו להגיע לאילן. לכן אל תסתכלו על 'איך הדרך', אלא 'מי ומי ההולכים', וכך תמצאו את הטוב שבכל אחד, כי תסתכלו בעין־טובה, ותראו שגם ההולכים בדרכים אחרות מלאים טוב, ואין מה לחלוק עליהם, כי כוונתם לטוב, וכולם רוצים את אותה המטרה - להגיע לאילן הקדוש.
ולכן, כשהסתכלו אחר כך על 'מי ומי ההולכים', גילו את המטרה המשותפת, שכולם רוצים בפנימיותם את הטוב, דהיינו להגיע לאילן, ולכן קיבלו הטובים יותר על עצמם להמתין לחלשים, עד שיתקנו את המידות שלהם, ויהיו ראויים להגיע אל האילן. נמצא, שכשמסתכל על ה'מי' הוא הולך בעין־טובה ואין מחלוקת.
ונרחיב את העניין, שרבינו הרי אמר "אני אעשה אתכם כיתות כיתות", ומאידך אמר "תחזיקו את עצמכם ביחד", זאת אומרת שאף על פי שאנו נהיה כיתות כיתות, וכל אחד כביכול נוהג בדרך אחרת, אף על פי כן כולנו אחד ויכולים לאהוב זה את זה.
וכן סיפר הרה"ח ר' לוי יצחק בנדר זצ"ל, שאצל תלמידי רבינו
הקדוש והנורא, לכל אחד מאנשיו היתה דרך מיוחדת משלו
בעבודת השם: ר' יודל היה מסוגל לקבל פדיונות, ור' שמואל אייזיק היה בוער תמיד בשלהבת אש קודש וכדומה. ועל זה התבטא פעם מוהרנ"ת על ר' שמואל, שאותו הוביל רבינו הקדוש בהנהגות על חודו של סכין, ואילו אותנו לימד רבינו שאם לא מתפללים כראוי ביום הכיפורים, אז מתפללים טוב למחרת, ביום הנקרא 'גאט'ס נומען' ('שם השם').
וכן ראינו אצל אנ"ש בדור הקודם, שר' שמואל שפירא זצ"ל היה
נוסע לקיבוץ של ראש השנה במירון, ואילו ר' לוי יצחק בנדר זצ"ל נשאר בקיבוץ בירושלים, והיו נפרדים זה מזה בערב ראש השנה באהבה גדולה ואיחולים לבבים, למרות דעותיהם ודרכיהם השונות בעניין הקיבוץ של ראש השנה.
על כן עלינו להתחזק לראות תמיד את הטוב שיש בכל אחד,
ולדעת שרצונו לטובה וכוונתו לטובה, וכך ייעלמו כל המחלוקות, כי על ידי עין טובה נזכה לאחדות, ובפרט בימים אלו של ספירת העומר, המסוגלים לתיקון המידות, ויהי רצון שבסוף הספירה, בחג השבועות, יתקיים בנו מאמר חז"ל על הפסוק "ויחן שם ישראל אל מול ההר ההוא" - 'כאיש אחד בלב אחד', אמן ואמן.
שבת שלום.
מזל טוב לכל הצופים ברשת, אני כאן כדי לחלוק עדות קטנה. שמי איזבלה איתן, אני בת 40 מישראל. התחתנתי בגיל 31 יש לי רק ילד אחד וחייתי באושר. אחרי שנה של נישואי התנהגות של בעלי הפכה כל כך מוזרה ואני לא ממש מבין מה קורה, הוא ארז מהבית לאישה אחרת, אני כל כך אוהב אותו אני אף פעם לא חולם לאבד אותו, אני מנסה בכל כוחי לוודא שבעלי חוזר אלי אבל הכל בלי עזרה, אני בוכה ובוכה מחפש עזרה, דיברתי על זה עם משפחתו אבל לא קיבלתי תשובה. אז החברה הכי טובה שלי אנה ג'והנסון הבטיחה לעזור לי. היא סיפרה לי על אדם בשם ד"ר אלאבה, היא אמרה לי שהוא אדם מאוד גדול וגבר אמיתי שאפשר לסמוך עליו ואין שום קשר שקשור לנושאי אהבה שהוא לא יכול לפתור והיא אמרה לי איך הוא עזר לאינספור אנשים ב להחזיר את מערכת היחסים שלהם. הייתי ממש משוכנע, יצרתי קשר במהירות עם כתובת הדוא"ל שלו, dralaba3000@gmail.com או עם הוואטסאפ שלו בטלפון +2349071995123. אני מסביר לו את כל הבעיות שלי, הוא אמר לי שאני לא צריך לדאוג שכל הבעיות שלי ייפתרו מיד. הוא אמר לי מה לעשות כדי להחזיר את בעלי ואני, הוא אמר שאחרי 3 ימים בעלי יחזור אלי ויתחיל להתחנן, וזה באמת קרה כמו שהוא אמר, הייתי מאוד מופתע, זה כל כך מדהים. לאלוקים התהילה של מערכת היחסים שלנו קרובה מאוד ושנינו חיים באושר. אם אתה נתקל בבעיה דומה, פנה אליו עכשיו וקבל את הבעיה שלך נפתרת אחת ולתמיד. אני גם עד חי
השבמחק