"לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך – אני ה' ".
על מה עומד העולם? על הסליחה והמחילה. אדם שמוחל וסולח לחברו, עליו עומד העולם. כי למחול ולסלוח למי שפגע בנו, למי שציער והכאיב לנו, זה כמעט בלתי אפשרי. זה כל כך קשה, שלכן הקב"ה מצווה אותנו "לא תקום ולא תטור".
מהי נקימה? כמו שאתה עשית לי כך אני אעשה לך. כמו שהכאבת לי כך אני אכאיב לך. כמו שמנעת טוב ממני, שיכולת לעזור לי ולא רצית, כך אני אמנע טוב ממך. ונטירה? אדם מתגבר וכן מצליח להיטיב למי שלא היטיב לו אך הוא לא שוכח, הוא עדיין שומר טינה. אתה רואה, אני עושה לך טובה למרות שאתה סירבת לעזור לי. מה שמוטל עלינו זה למחול, לסלוח, למחוק מהלב את הדבר הרע שעשה לנו פלוני ולא רק זה, אלא להשיב לו טובה תחת רעה... אפשר להבין את זה? האדמו"ר מסלונים זצ"ל, בעל "הברכת אברהם", היה ידוע במידותיו האציליות. היחס שגילה לכל אדם יציר כפיו של השם יתברך, היה מיוחד במינו. לאחר שהתמנה למנהיג העדה, ניגש אליו פעם יהודי אחד שהכיר את הרבי מתקופת ילדותם המשותפת, ודיבר אליו בנוסח מאוד לא יפה, ונשמע כאומר לו "וכי אתה ראוי להיות רבי מנהיג...". הרבי לא הגיב ולו במילה אחת.
למחרת, מתדפק אותו יהודי על דלת ביתו של הרבי, לא כדי לבקש סליחה ומחילה, אלא לבקש הלוואה גדולה במיוחד. אף מילה של חרטה והבעת סליחה לא נשמעה בדבריו. והרבי, ברוב אצילותו, התאמץ להשיג לו את כל הסכום שביקש. סיפור המעשה הגיע לאב בית הדין טבריה, רבי אשר ורנר זצ"ל, שאמר: זה שהרבי לא הגיב לדברים הנלוזים, עוד אפשר להבין שהרי אנחנו יודעים גדולתו. הדבר הגדול באמת הוא שהרבי היה כל כך עניו ואציל נפש, שהיהודי ההוא שפגע בו, כלל לא העלה על דעתו שהרבי ייעלב וייפגע מהדברים שאמר לו... וזו כבר גדולה אמיתית )ברכי נפשי, קדושים(.פגעת באדם? ביישת אותו? אתה צריך ל"הפוך את העולם" כדי להשיג את המחילה שלו.
מסופר על הגאון רבי חיים מצאנז זצ"ל שהקדיש את כל כולו למצות הצדקה. רבבות עניים ואביונים זכו לקבל ממנו תמיכה ביד רחבה, וכן דאג להשיא יתומים עניים והיה משיג עבורם בגדים וכספי נדוניה. באחד הימים ישב רבי חיים בחברת בנו רבי יחזקאל משינובה ואחד מרבני הערים הסמוכות, והשלשה שוחחו בדברי תורה. לפתע נכנס מלמד תינוקות מהעיר צאנז ורבי חיים שאלו מתי תערך שמחת נשואיה של בתו, והשיב המלמד שאינו יודע, כיון שעדיין אין בידו כסף לקנות טלית ושטריימל לחתן כפי הנהוג. פנה רבי יחזקאל אל אביו רבי חיים ואמר שמתפלא הוא על דבריו, כיון שהוא בעצמו ראה אותו לפני כמה ימים קונה טלית ושטריימל. כששמע כך המלמד התבייש מאד ועזב את הבית מבלי לומר מילה, ורבי חיים גער בבנו שבייש את המלמד, ואמר שיתכן שעדיין לא שילם עליהם, או שיתכן שזקוקה אשתו לשמלה והתבייש לספר, ולכן אמר שזקוק לטלית ושטריימל, ולא היה לו להלבין פניו ברבים. שמע רבי יחזקאל את התוכחה ורץ החוצה לחפש את המלמד וביקש ממנו שימחל לו, אך האיש ביקש לבא לדין תורה לרבי חיים, חזרו שניהם לבית הרב, ורבי חיים פנה למלמד ואמר לו: "שמע בקולי, אל תמחול לבני, עד שיקבל על עצמו לקנות לך טלית ושטריימל, ובנוסף לכך יתן לך כסף לכל הוצאות החתונה"... הסכים רבי יחזקאל ורק אז זכה במחילתו
של המלמד הנעלב.
פגעו בך? ביישו אותך? אתה צריך להתעלות מעל עצמך ולמחול לשני. כי כל מי שלא מוחל וחברו נענש בגללו, אין מכניסים אותו במחיצתו של הקב"ה.על פתח חדרו של רבי יצחק מאיר אלטר מגור, בעל "חידושי הרי"ם", צבאו הרבה אנשים והמשמש ר' בונים עמד ופיקח על הסדר. בין הממתינים היה אדם אחד שלא רצה להישמע לסדר ולא התחשב בתור. כשהמשמש מנע ממנו להכנס לפני תורו, עמד אדם זה, וסטר למשמש לעיני כל הממתינים,
שנזדעזעו מעזותו של המכה. נכנס ר' בונם השמש לרבי וסח לו על המאורע מבלי שיגלה לו את שם המכה וזהותו. כשנכנסו הממתינים אחד אחד לחדרו של הרבי ובתוכם התוקף, הכיר בו הרבי, לא רצה לשמוע ממנו שום דבר בקשר לענין שאליו נסע וגער בו קשות על עזותו. התחרט הלה על מעשהו ובכה בכי
גדול על מצבו, כי הוא חשוך בנים, ובא בבקשה שיעתיר הרבי עבורו שיפקד בזרע של קיימא ויברכהו. אולם הרבי אמר לו בצורה חד משמעית שאינו רוצה לשמוע ממנו שום דבר, עד שילך ויפייס את השמש, ורק לאחר שהלה ימחל לו, הוא ישמע את דבריו. הלך האיש לפייס את ר' בונם ומיד הוא נענה ונכנס עמו לרבי. ואמר לו: רבינו, אני מוכן למחול לאיש בתנאי אחד. ומהו התנאי? שאל הרבי. השיב המשמש: בתנאי שהרבי יברך את האיש שיוושע בזרע של קיימא... נהנה הרבי מטהרת ליבו של משמשו, קיים תנאו, וברכתו נתקיימה.
איך מקיימים "ואהבת לרעך כמוך" לאדם שהרע לנו, שפגע בנו, שהכאיב לנו. אנחנו הולכים לפעמים שנים עם כעס, עם שנאה, עם רצון לנקום. מחכים רק שהוא יפול. ואם הוא נופל, מאמינים שבגללנו הוא קיבל את העונש הזה. אבל אם מצליחים להתגבר על יצרנו ומנקים את הלב, אם זוכים לאהוב
במקום לשנוא, או אז זוכים לראות אור גדול, אז החיים מקבלים טעם גן עדן. זו לא מידת חסידות.
הקב"ה דורש את זה מכל אחד ואחד מישראל. מאיפה לוקחים כוח? מ"והלכת בדרכיו" )דברים כח, ט(. מה הוא חנון אף אתה הֵ יה חנון. מה הוא רחום אף אתה הֵ יה רחום. מה הוא גומל חסדים אף אתה הֵ יה גומל חסדים. אדם שמתגבר לעזוב את מה שהטבע שלו מכריח אותו, ומעביר על מדותיו, לא שונא ולא נוקם ולא נוטר למי שפגע בו, אלא שוכח הכל ומסיר זאת מליבו כאילו לא היה כלל, אדם כזה הוא חזק ואמיץ והקב"ה מתפאר בו. אם הקב"ה דורש מכל אחד ואחד מישראל למחול ולסלוח, זה סימן שאנחנו יכולים כי אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו לדרוש מהם דבר שהוא למעלה מכוחם.
מה עוד יכול לעזור לנו? האמונה השלימה שאם מישהו מצער אותך או מכאיב לך, עוונותיך גרמו זאת והקב"ה גזר עליו לעשות לך מה שעשה. אם כך, מה זה חשוב לי אם הצער ניגרם לי ע"י זה או ע"י אחר? כמו המשפט המפורסם שאמר דוד המלך כששמעי בן גרא קילל אותו נמרצות: "הניחו לו ויקלל כי אמר לו ה'" )שמואל ב' טז, יא(. "אין שום אדם יכול להרע או להטיב לו, או לכבדו או לזלזל בכבודו וכדומה, בלתי גזירת השם יתברך, ואין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן גוזרין עליו מלמעלה, והרבה שלוחים למקום ומגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב, נמצא שכל העושה עמו טובה או רעה, בין בגופו בין בממונו בין בכבודו, שליחותו של השם יתברך הוא עושה" )פלא יועץ נקימה ונטירה(.
ריבונו של עולם, תעזור לי להתגבר במחשבות טהורות על כל אדם, שאזכה לדון את כולם לכף זכות ולפרש מעשיהם לטוב ולא לרע, וככה אזכה ללב נקי, לב טהור, לב שאין בו שנאה וקינאה ונקימה ונטירה ובזכות זה תזכה אותי להיות תמיד מי שמגלגלים על ידו זכות ולא חובה.אהבה זה חובה. אין חובה יותר גדולה מזו. תחייך לשני. הוא יראה חיוך, אתה יודע מה זה יעשה לו? תרבה במילים טובות, מילים שמשמחות את הלב.
אהבת חינם, זה מה שיביא לנו את הגאולה. עם ישראל זה דבר אחד. נכון שתמיד ישארו נשמות שקשה לנו איתם, קשה לנו לקבל אותם אבל הקב"ה הוא אבא של כולם, הוא אוהב את כולם, ולנו אין את הפריוילגיה לא לאהוב את השני. צריך להשקיע בזה את כל המאמצים. מספרים על הרב הקדוש רבי דוד מלעלוב שפעם אחת בנו נעשה חולה מאוד וכל אנשי העיר רעשו בתהילים וזעקות ותפילות, ובנו יצא מכלל סכנה והבריא, ושב רבי דוד מלעלוב אל מיטת הילד ובכה, שאלה אותו הרבנית, "במקום לשמוח"? ענה לה למה כאשר הבן של החייט או הבן של הסנדלר חולה לא מרעישים עולמות ואומרים תהילים וזועקים לרפואתו?
צריך להיות נוח לבריות. מה זה נוח לבריות? זה וותרן, סבלן, סלחן, בודאי לא כועס, לא מכביד על הבריות, מתחשב עם כל אדם. כתוב בפרשה "לא תשנא את אחיך בלבבך". אסור לשנוא שום יהודי, אפילו אם הוא יריב שלך. זה הסוד לאריכות ימים אומרים יודעי דבר. אתה צריך להגיע למצב שאם טוב ליהודי, טוב גם לך וכן להיפך. העיקר להרבות באהבת ישראל ולא לשנוא חלילה. כשמקפידים על זה, הלב נשאר רגוע. החסד הכי גדול שאתה יכול לעשות עם אדם זה להראות לו פנים שמחות, להאיר לו פנים.
"אם אדם נתן לחברו כל מתנות טובות שבעולם ופניו כבושים בארץ, מעלה עליו הכתוב כאילו לא נתן לו כלום, אבל המקבל את חברו בסבר פנים יפות, אפילו לא נתן לו כלום, מעלה עליו הכתוב כאילו נתן לו כל מתנות טובות שבעולם )אבות דרבי נתן יג- יד(. כל כך הקפידו גדולי ישראל על אהבת כל יהודי ויהודי. כתב היהודי הקדוש מפשיסחא, "איך יודעים הצדיקים האמיתיים, הענווים האמיתיים, שהולכים הם בדרך האמת מדרגה לדרגה ועולים מעלה מעלה? אם הם רואים בעצמם שנתעלו במידת אהבת ישראל אמיתית. זהו סימן אמיתי לצדיקים. שיש להם עין טובה על כל איש מישראל. מה זה עין טובה? זה היכולת לאהוב את השני איך שהוא, לדון אותו לכף זכות, לזכור שהוא יצור אלוקי, לשמוח איתו ולשמח אותו.
שבת שלום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה